יש אי שם...בוסטון!: 2016

גשר וושינגטון בניו יורק-רק חצי הדרך

בעבודה רמזו לי שכדאי שאצא לחופש כי אחרת אאבד את ימי החופשה שלי עם חילופי השנה. החלטתי לבחור את המלחמות שלי, ולצאת ספונטאנית לשבוע חופש.
חיפשנו יעד רחוק אבל לא רחוק מדי, כזה שסופש בלבד לא מספיק לו, אבל עדיין ניתן להגיע אליו ללא טיסות... (בגלל הרגע האחרון מחירי הטיסות הרקיעו שחקים אז ויתרנו על האפשרות הזו)

וושינגטון מיד עלתה על הפרק...לפי הוייז שבע-שמונה שעות נסיעה ואתה שם - תלוי על פני כמה תאונות תאלץ לחלוף בדרך. ארזנו פקלאות ותכננו שלושה ימים מלאים בעיר. בחרנו ללון באלכסנדריה, רבע שעה דרומית מהמרכז וככה הורדנו עליות לינה בצורה משמעותית.
הדרך לשם היתה א-ר-ו-כ-ה (כמו לסוע מהוד-שרון לאילת ובחזרה באותו יום), הילדים היו שקועים בסמארטפונים ואנחנו לא התנגדנו למרתון המסכים הזה (שקט מהאגף האחורי מבורך בנסיעות כל כך ארוכות)... כשגם זה נמאס להם הרבצנו בהם קצת תורה לגבי וושינגטון האיש, ההסטוריה של העיר ועוד אנקדוטות חשובות, למלא קצת את הקודקוד...

בכניסה לגנים הבוטאניים

האמת, ערי בירה יכולות להיות נורא משעממות - כי הן צריכות להיות מחויטות, מהודקות, פוליטיקלי-קורקט, יצוגיות, מאופקות, משרדיות, מעונבות... נו, משעממות... גם הכניסה לוושינגטון ניראתה ככה וחשבתי לעצמי: "יוהווו, למה גררתי לכאן את הילדים..."

אז ,אחרי שרשרת ביניינים אפרוריים בכל מיני גבהים, מתגלה מרחב מרשים... בהתחלה מרגישים כמו במהדורת חדשות מורחבת, שסוקרת את המצב הפוליטי כשגיבעת הקפיטול או הבית הלבן ברקע. אחר כך פשוט נושמים תכנון עירוני מרשים ביותר, שונה, אחר, מהודק, מעונב, מכובד אבל ממש לא משעמם.

גבעת הקפיטול בלילה - ר ו מ נ ט י!

ביום הראשון הסתובבנו בעיקר בקו הארוך של המול (The Mall). המול זאת השדרה המרכזית שמחברת את גבעת הקפיטול דרך שרשרת מוזיאונים ואנדרטאות דרך אנדרטת וושינגטון(Washington monument) עד אנדרטת לינקולן לאורך כ-4 ק"מ. התחלנו בגנים הבוטניים שממש ליד גבעת הקפיטול, בחנו את הדגם המיניטורי של המול שמוצג שם והיה מקסים לראות את הדגם האמיתי כשיצאנו. בחוץ חיכתה לנו גבעת הקפיטול המרשימה, ואז עוד לא ידענו כמה היא מרשימה עם תאורת הלילה שמעצימה אותה עוד יותר.

תחרויות ריצה בלי הנחות

הילדים שאלו "מה היעד?" ואנחנו ענינו: "הבית הלבן - אולי הנשיא ייצא בדיוק להשקות את הפרחים בגינה"
צעדנו עד לאנדרטת וושינגטון דרך הpeace monument, ועוד מבנים מרשימים ארכיטקטונית (בתור אחת שטבע מרגש אותה הרבה יותר, הופתעתי לטובה). המוזיאונים היו סגורים לרגל ה- Christmas day. מזג האויר האיר לנו פנים, ויותר מזה לא היינו צריכים כלום.

על מדרגות הגלריה הלאומית לאומנות ערכנו תחרויות ריצה, ושרול ממש התחנן שאתן לילדים לנצח כדי שנוכל להמשיךבטיול. אבל זה לא קרה!

על גבעת אנדרטת וושינטון ישבנו ואכלנו גלידה ומשם נמשכנו להפנינג המוני שחב"דניקים
עשו לקבלת החנוכה...לא נתנו לנו להכנס כי לא נירשמנו מבעוד מועד... נו, שוין. המשכנו לבית הלבן. מוזר, בטלויזיה ניראה יותר גדול... אולי זאת הסיבה שטראמפ לא רוצה לעבור לדיור ציבורי :)
אובמה היה בדיוק בחופשה בהוואי אז פספסנו את כבודו.

מחכים לנשיא שיצא...

ביום השני, נכנסנו למוזיאון האוויר והחלל. לא יאמן!
הילדים חוו התנסויות המתארות תופעות אוירודינמיות, הבנו כמה אמיצים היו ראשוני הטייסים והמוטסים, נכנסנו למעבורת חלל והרגשנו קצת קלסטרופובים. נגענו בסלע מהירח (מבחינתי אבן בזלת מהערבה same-same). שוב ושוב חודדה לנו התובנה שאנחנו פשוט נקודה מזערית ביקום האינסופי הזה.

דגם המטוס הראשון של האחים רייט

בדרך החוצה, יובלי התעקשה שנעבור במוזיאון למורשת האינדיאנים, ושם ממש בחטף (כי עמדו לסגור כבר), סיפרה לנו על הקשר המורכב והלא-סימטרי שיש בין האמריקאים לאינדיאנים שהיו באמריקה עת פלשו אליה הבריטים... הסטוריה לא פשוטה ומקוממת יש לאינדיאניים!

ביום השלישי, הלכנו למוזיאון ההיסטוריה של הטבע. "ההיסטוריה" בשם המוזיאון נובעת כניראה מכיוון שיש בו אגף שלם על דינוזאורים וחיים פרה היסטוריים. משם המשכנו לביתן הפרפרים, בו הקיפו אותנו מאות פרפרים מרהיבים. נזהרנו שלא לדרוך עליהם בצעדנו. שם למדנו שפרפרים טועמים עם הרגליים, שרוב סוגי העש בכלל לא אוכלים (הם חיים בשביל להתרבות). הכי מדהים זה שכשפרפרים בוקעים, הכנפיים שלהם רטובות, אז הם נשארים תלויים הפוך כדי שיתייבשו. למה הפוך? כי בזמן הזה צינוריות עדינות במוטת הכנפיים שלהם מתמלאות בעזרת כוח הכבידה בנוזל לימפה וככה בעצם מתיישרות ומתמתחות... אם הכנפיים של הפרפרים מתייבשות לפני שנפתחו, הם כבר לא יוכלו לעוף!

מעבדה אמיתית שמראה על מסך מוגדל את מה
שהמדענית רואה בעיינית...
כאן היא מגלה מאובן בתוך אבן...

בהמשך, יובלי גילתה אגף שלם של אבני חן ומינרליים, ומשם הדרך להתנתקות היתה בלתי נמנעת. היא הוקסמה מהעושר של "החומרים", נוסחאות כימיות, וסיווגים על פי הרכבים מולקולריים שונים. אנחנו המשכנו לעולם הזוחלים, היצורים התת-ימיים, למעבדת ארכיאולוגיה ועוד... באותו יום כבר חזרתי מפורקת למלון. מפורקת אבל מאושרת.

למחרת כבר התחלנו את המסע חזרה הביתה. חשבנו ששלושה ימים יספיקו לנו כדי למצות את העיר. טעינו וטעינו בגדול! נשאר לנו טעם של עוד, ביג טיים.

(*) כל המוזיאונים בוושינגטון ממומנים על ידי אירגון הסמית'סוניאן והכניסה אליהם חופשית וללא תשלום. בימי שלישי גם ביתן הפרפרים שבמוזיאון הטבע הוא חינמי.

עוד תמונות מהיום הראשון במול...