יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

אחרת...

מרחוק חווים דברים אחרת...בטוב וברע.



התמודדות עם אבל על חבר שהיכה בו הסרטן - מרחוק זה לא יותר קל כשהמחשבות רצות והתחושה שהייתי רוצה להיות שם יותר עם משפחתו ולנחם יותר, וכל מה שנישאר לי זה להישאר חסרת אונים, חסרת יכולת לחבק. 
באופן בלתי מודע, מצאתי עצמי חושבת ימים שלמים על איך להקל מעט על הכאב, ולא הגיע מזור לתחושות אלו.
גרי רשב"א, יהי זיכרך ברוך. רק זיכרונות טובים יש לנו ממך, איש יקר ומיוחד, מלא בחיוביות אין קץ. השארת אחריך מורשת מרשימה ומשפחה מקסימה. אוהבים אתכם מאוד! 

יום שני, 3 באוקטובר 2016

(שלכת)Foliage



Precipitation, foliage, prohibited, eligibility
(משקעים, שלכת, איסור וזכאות בהתאמה)

מילים כל כך נפוצות כאן, שלפעמים לא ברור לי איך לאורך חיי עד כה לא השתמשתי בהן, ויותר מזה: אפילו לא הכרתי אותן.

הגיע הסתיו!
בארצנו הקטנטונת הסתיו פחות מורגש, למרות הנחליאלי והחצב...
כאן זאת חגיגה של צבעים:
מישהו תכנן לצייר מדורות, הכין פלטה עם צבעים ואז התחרט וצייר יער עם המון גוונים של אש... כל יום הצבעים משתנים ויש עצים שמכילים את כל הצבעים כולם, מהירוק, דרך האדום, הכתום והצהוב ומעגלים של שלכת כתומה סביבם. מקסים! ומשובב נפש!


נסענו להרים הלבנים לראות את השלכת, לא לפני שבדקנו את מפת מד השלכת שחוזה התקדמותה (מהצפון דרומה). אנחנו אוהבים את ההרים הלבנים, ככל שמתקרבים הנשימה נהיית קלה יותר ואתה מרגיש בריא יותר, וגם קצת צעיר יותר...

התחלנו ב-Flume Gorge, מסלול מעגלי מקסים. טיול המתחיל בתוך ערוץ נחל צר שנוצר עוד בעידן הקרח, ובו ניבנו לרווחת המטיילים גשרוני עץ מעל מי הנחל הזורמים... הדרך יפה ולאורך הקירות הגבוהים נתקלים גם בתופעת טבע יחודית בה צמחיה גדלה על הקירות, ללא שורשים, וניזונה מהאויר והלחות של האזור. מסוף הערוץ למעלה, הדרך ממשיכה לעוד 2 מייל פסטורלים  בתוך יער בעל נקודות תצפית מרהיבות ועצים גבוהים בשלל גווני האש. מצלמים, מצלמים וכל תמונה - פוסטר.






למחרת יום פחות מאיר פנים מבחינת הראות... ניראה קצת מעונן... מטיילים לאורך מפלים ששחיקת המים והסלעים חצבו באבן צורת סיר גדול - the basin - עוד קצת דרך ועוד קצת ריח של טבע, והילדים מתיישבים ומנהלים דיון שלם על מה גורם למערבולות לאורך הנחל... יש מספיק עלים בדרך שנשלחים לכיוון המים על מנת לבדוק את התאוריות שלהם...

משם מחליטים לעלות על הרכבל של הר קאנון...
בדרך למעלה, המדריך ברכבל מעדכן ש"מאמצע הדרך כבר נכנסים לעננים, ושכשנגיע למעלה יש מסלול קצר כולו עם אפס ראות, שבסופו מגדל- אם תתטפסו על המגדל תגיעו לתצפית מרהיבה של ענן!"
ואכן זה מה שהיה... לא עברו שתי דקות והוקפנו במעטה לבן... גם המסלול כולו היה לבן, וגם במגדל של סוף המסלול היו 360 מעלות של עננים :)

פספוס. לא נורא, יהיו עוד הזדמנויות.
המשכנו לאגם במורדות ההר, ועומרי התעצב שהוא לא יכול לשוט בסירות הפדלים רק כי אמא שלו (אני) לא מוכנה שבקור הזה יכנס למים...

הילדים הראו סימנים של מיצוי אז השארנו אותם במלון וניצלנו את ההזדמנות שיש לנו בייביסיטרים צמודים (סבתא וסבא) ויצאנו סוליקו למסלול טיפוס על ההר הקרוב למלוננו... היה כיף. לרגע חזרנו להיות רווקים ספונטאנים...










ביום השלישי התחלנו את הדרך חזרה ,לא לפני שהקטנים טבלו בבריכה המקורה ובג'קוזי ומשם המשכנו לאגמים קסומים:  Squam Lake  Lake Winnipesaukee... כל היופי הזה לא מצליח לשעמם...





******************************************************************************
חוזרים לשיגרה ולעבודה, ברקע יודעים שבארץ כולם בחגיגת חופשים של חגים...
קצת מקנאים וקצת רוצים גם, כי חופש אף פעם לא מספיק וגם לא נמאס :)
******************************************************************************