שנת הלימודים יצאה לדרך...

שנת הלימודים יצאה לדרך ב-30 לאוגוסט...

בבוקר שלפני, עומרי וליאורי שמעו שנגמר החופש הגדול ומתחילים הלימודים והתחילו להתרוצץ בבית כמו שני עכברים מורעלים...הם התחבאו מתחת לשולחן, נכנסו לארונות וקיוו שאם יסתתרו מספיק טוב, שנת הלימודים לא תמצא אותם!

ביום הראשון ליוויתי את עומריקי לבית הספר ושרול הסיע את הגדולות...לא ברור מי היה יותר לחוץ, הוא או אני? הכננו לו מבעוד מועד דף עם משפטים חשובים, לידם תרגום לאנגלית ואייקון קטן: אני לא מבין אנגלית, אני צריך ללכת לשירותים, אני לא יודע לאן ללכת, כן/לא...איך הוא אמור לשרוד יום שלם בבית הספר בלי להבין מילה באנגלית? לא ברור...אבל כל הקהילה פה מרגיעה ואומרת: "אל תדאגי, תראי שהוא יסתדר". ואכן, חזר אחרי שלוש שעות מבסוט ורק אמר שהזמן לא עבר לו מרוב שיעמום...נשמע אחד לאחד תגובתו אחרי יום לימודים בארץ :) 

למחרת כבר יובל ועומריקי עלו על האוטובוסים הצהובים. את ליאור שרול עדיין מסיע כי היא הולכת לבית  ספר אחר מהשיוך לכתובת שלנו ועדיין ההסעות לא התעדכנו. 

עובדה מעניינת: לאוטובוס צהוב יש עצירות כל כמה עשרות מטרים בודדים לאסוף ילדים לבתי הספר. ברגע שאוטובוס צהוב עוצר בצד הדרך(לאסוף או להוריד תלמידים) אף רכב לא ימשיך בקטע הכביש הזה. כל תנועת הרכבים עוצרת משני הכיוונים. קטע מדהים! בטיחות כאן היא מעל הכל!

כל ילד יוצא בשעה אחרת כי האוטובוסים עושים סבבים...קודם ילדי התיכונים (7:00AM) אחר כך ילדי חטיבות הביניים (7:45AM) ובסוף היסודי (8:15) - ובהתאמה החלוקה חזרה...

הפארלמנט של הקיבוץ!

החגיגה מתחילה בבוקר כשפוגשים את כל ילדי הקיבוץ והוריהם בתחנה...שרול וכמה אמהות קובעים לצאת להכיר שווקים וסופרמארקטים חדשים, ואני וכמה אבות יוצאים לעוד יום עבודה...נהיה קניין הבחור שלי :)

כשאני מגיעה הביתה בערב, אני מגלה ששיקמה, השכנה מהקיבוץ, עשתה לו סדנת בישול והכינו מרק עוף עם ירקות,  ללקק ת'אצבעות! כיף גדול!

נכון לעכשיו, כולם חזרו מאושרים מהמסגרות. ליובל קצת יותר קשה כי המורים מדברים אוטוסטראדה וזה כמו אוניברסיטה במובן שאין כיתה גרעינית שאיתה לומדים רוב היום, אלא לכל תלמיד תופרים מערכת שונה והם רצים בין הכיתות בארבע דקות שיש בין שיעור לשיעור...כרגע היא עוד מאחרת לשיעורים. בהמשך יהיה לה יותר קל. מקווה.

אחרי יומיים לימודים, הגיע הLabor day (המקבילה ליום הפועלים), משמע ארבעה ימי חופש לילדים ורק שלושה ימי חופש לעובדים - לא פייר!

יצאנו לטייל עם חברים מברוקליין שהכרנו עוד בחוג גלישת גלים בארץ (איתמר ודנה) ועם משפחה ישראלית חדשה ומצחיקה מוויילנד (עדי ואייל)...הריאות נפתחות, ולפי הקרירות באויר אתה מבין שWinter is Coming...

Rocky Woods-שמורה חמודה וקסומה ליד הבית, עם מסלול מעגלי בין עצי יער סבוך (דנה אומרת שהעצים סוגרים עליה והיא הופכת לקלסטרופובית - קורעת :)) לצידו של המסלול, אגם מלא בנופרים...פשוט יפיפה...להגיע, להרגע ולנשום...לנשום...לנשום...

בסוף אי אפשר בלי לפקנק ולטחון...ישראלים או לא ישראלים?

      

הברווז שלנו נכנס גם אם יחיד באגם.

למחרת יצאנו למפגש הכרות עם משפחת רוטלוי...טיילנו איתם בWelden Pond, אגמון קטן וחמוד עם מסלול שמקיף אותו...עומרי לא ויתר על להכנס למים, בינתיים שאנחנו קיבלנו המון טיפים ועצות מישראלים ותיקים מאיתנו באזור...פעם הבאה צריך לבוא מוכנים יותר- עומרי רוצה שניקנה קייאק! מצחיק הילד!

ואחר כך נעטף כי אין אופציה להיות חולים פה!

משחקת עם דמותו של הסופר שחיי
 שנתיים בבידוד באגם

ברווזים...ברווזים...בואו הביתה! לא רוצים!

סלפי עם כולם באגם...אמתי-רוטלוי

וטיבם של חופשים להגמר - לא לפני שחוגגים את יום העצמאות של ברזיל אצל מירסלה ושלומי המדהימים שאירחו את כל הקהילה אצלם בחצר! עם מוזיקה דרום אמריקאית, אוכל והרבה אלכוהול...לא שתיתי! טוב, אולי רק קצת...

בין הישראלים שפגשנו היו כאלו שנתנו תמיכה בפייס (דרך הקבוצה של ישראלים בבוסטון) או שעזרו טלפונית עוד לפני שבכלל הגענו לאזור...פתאום אתה פוגש את הפרצוץ מאחורי הקול...נחמד...קהילה חמה.

גם פגשנו חברים מפעם...חברים של חסדאי שטיילו איתנו בנחל שניר לפני שנים רבות...עולם קטן...

ואיך אפשר לסיים את הלייבור דיי בלי לקנות כמה פריטים הכרחיים לשנת הלימודים...אז אנחנו לא אנשי מותגים אבל זה מה שהיה באאוטלט...

מתגעגעים לתלבושת בית ספר אחידה - זה היה הרבה יותר פשוט, זול, וזריז.

שתהיה שנה רגועה ומוצלחת, ושכולם יהיו בריאים!

אמן!