קצת לפני שחוזרים לעבודה...

חזון אחרית הימים :)

סופסוף קיבלתי את הsocial security number שלי!

זה אומר שעכשיו אפשר להוציא כרטיס אשראי, לקנות רכב שני בleasing ולקחת חבילת סלולר משפחתית בT-Mobile...איזו הקלה.

בנוסף גם הגיע חשבון החשמל הראשון עם השם שלנו עליו והוא הופך להיות ההוכחה האחרונה שבית הספר צריך כדי לרשום ת'ילדים למסגרות...

פתאום כל הטוב הזה זמין לנו...יכול להיות שאנחנו מתחילים לראות את הסוף של החלק הקשה?! החלק של התארגנות על הדברים ההכרחיים להמשך. אינשאללה.

תארו לכם את המבט של הדוור שראה אותי כשהתחלתי לקפוץ כשהוא נתן לי ת׳מעטפות האלו ביד...לא היה לי אכפת...

נשאר סופשבוע אחרון לפני תחילת העבודה, קפצנו בקטנה לWhite Mountains...אזור קסום שעתיים צפונה מאיתנו בNew Hamshair...ה סיסמא שם היא ״Live free or die״...אזור עם אפס חוקים. הכל מותר. מלא אופנוענים טסים על Harrly, בלי קסדות, בלי מגינים, רק משקפי שמש ושרשראות עבות על הצוואר והידיים...קורע.

שם טיילנו בLost River(הנהר הנעלם) עם הילדודס… נקיק שנוצר 300 מיליון שנה אחורה בתקופת עידן הקרח. מסלול מעגלי שמתחיל בירידה של 300 feet ואז חזרה דרך סולמות ומערות שבהם הילדים גילו גבורה לא קטנה כי תוך כדי זחילה יש שאון מים חזק שנוצר מהנחל שעובר בין הסלעים, מה שמעצים את תחושת הקלסטרופוביות…

 היה מקסים! אוויר נקי, מלא ירוק מול העיניים, כולם נהנו בטירוף. ליאור אפילו אמרה שזה יותר כיף מלשחק במחשב!!!! (ישר מדדתי לה חום) יובלי חפרה על ויטמין D שהגוף שלה מייצר בזכות הטיול הזה - מה נסגר עם הילדים האלה?

 

בסוף המסלול פתאום הבנו מה ההבדל בין תיירים לבין תושבים: התיישבנו על ספסל שהשקיף על הנוף והעברנו עוד שעה בפאננה מול נוף עוצר נשימה, בלי למהר ובלי לדאוג להספיק להגיע ליעד הבא…הרי אם לא נספיק השבוע, יהיו עוד הרבה שבועות בהמשך :)

 

 

 
 


  

 

                    לנו במלון לIndian Head שבערב דאג למופע זיקוקים יותר מרהיב ממה שיש בהוד השרון ביום העצמאות...היה יפה מאוד… בבוקר שטנו באגם הפרטי של המלון בסירות פדלים ולא מיהרנו לחזור הביתה…

מתחילה לעבוד ב-1 לאוגוסט ופרפרים של התרגשות וציפיה...תחזיקו לי אצבעות...