יום רביעי, 4 ביולי 2018

קורנינג- מוזיאון הזכוכית והפינגר לייקס


הכניסה למוזיאון - WOW

החופש הגדול הגיע! לילדים! לא לי :(

למזלי יום העצמאות האמריקאי, 4th of July, נפל השנה על יום רביעי. משמע- מתבקש גשר לסופ"ש ארוך. 
חיפשנו יעד לחופשה, אבל לא רחוק מדי, כזה שיספיקו חמישה ימים כדי למצות… החלטנו כי אגמי האצבעות ראויים.

יצאנו מוקדם בבוקר. שש שעות של נסיעה עברו חלק, הכבישים רחבים ופנויים, מוזיקה ישראלית ברקע ובליבי חדווה על החופשה המשפחתית שנפלה בחלקנו.

פצחנו במוזיאון הזכוכית של קורנינג. התוכניה הראתה מאוד בבירור שמשעמם לא יהיה לנו, כי כל כמה דקות מתחילה הדגמה חיה באזור אחר של המוזיאון.


הדגמות ניפוח הזכוכית היו מרתקות ומעשירות. בכל הדגמה היו שני תנורים גדולים: מתנור אחד הנפח משך זכוכית מתוך אמבטיה עם זכוכית מומסת (~ אלף מעלות צלזיוס), וטבל את החומר הנוזלי בפתיתי צבע זכוכיתיים. לאחר מכן, הכניס לתנור שני, שמטרתו השארת הזכוכית בטמפרטורה גבוהה שבה היא רכה וניתנת לעיצוב… תוך כדי עבודה, הנפח הקפיד לסובב את המוט, שאם לא כך היא היתה ניגרת כמו דבש ממקל…






עם המון סבלנות: נשיפה קלה - הבועה גדלה, סיבוב, הכנסה לתנור, סיבוב, וחוזר חלילה… מכיוון שהניפוח עצמו דורש פחות מאמץ מניפוח בלון, הנפח נזהר לעשות זאת לאט לאט, שלא תתפוצץ ושדפנות הכד יהיו בעובי זהה… אומן!

הדגמת ניפוח כד
למדנו שזכוכית יכולה לעבור אין סוף פעמים ממצב מוצק לנוזל, ומנוזל למוצק. אין זה מהווה בעיה או מוריד מאיכותה. לכן, כל עוד לא מוסיפים פתיתי צבע, אם משהו מתפקשש בתהליך, פשוט מחזירים את החומר הגולמי לאמבטיה שבתוך התנור הראשון. לאחר שהיא מותכת, ניתן לעבוד איתה שוב...

אבל! כן, תמיד יש "אבל!"…
אבל, אם הוסיפו כבר פתיתי צבע לזכוכית, היא תעבור למיחזור מסוג אחר. הזכוכית הצבועה לא תחזור ל-pool המרכזי, כדי לא "לזהם" את כל שאר החומר הגולמי בצבע שדבק בה. ישנן חברות שסוללות כבישים הגורסות את הזכוכיות האלו, והן הופכות לקווים המנצנצים בשולי המסלולים בכביש… נשמע כמו win-win business.

המדגימים מקצוענים. בצפיה בעבודתם מהצד, נראה שכל רגע העבודה כולה יכולה לרדת לטמיון אם יעשו צעד אחד מיותר... למרות זאת, הם ממשיכים עד שהאומנות מושלמת! זאת נראית עבודה סופר כיפית ומאתגרת. קנאה גדולה אחזה בי…




שחמט מזכוכית של אומן יהודי איטלקי
מערכת היחסים בין הכנסיה ליהדות
 משם המשכנו להדגמה על ניפוץ זכוכית, שבה עומריקי כיכב בתור רב-נפצן. הועבר הסבר מרתק על סוגי זכוכיות (רגילה, מחוסמת, מבודדת וקרמית). הופתעתי לגלות שיצירה בזכוכית קיימת כבר אלפי שנים, ולא שייכת רק לעת החדשה… היתה גם הדגמה על מה הוא סיב אופטי, ומה ההבדל בינו לבין כבלי הנחושת הגדולים שהיו נהוגים פעם בשימוש קווי טלפון…
זאת המצאה גאונית!



כל הצוות מאוד מסביר פנים לאורחים המתעניינים, וישנה אווירה נהדרת גם למי שסתם אוהב אומנות בזכוכית.


היציאה מהמוזיאון עוברת דרך החנות המטריפה, רציתי לקנות שם הכל!!!
המחירים הנאים (בלשון המעטה), ציננו את התלהבותי - וטוב שכך!



משחקים מחבואים מאחורי מפלונים
משם 40 דקות ואנחנו באית'קה - שם נמצא המלון. אית'קה היא עיר הממוקמת בקצה הדרומי של אגם קיוגה.

למחרת, שיחה קצרה עם צוות המלון המקסים מבהירה לי שכדאי לשנות קצת את התכנון המקורי (ווטקינס גלן), וללכת על האטרקציות המקומיות... מכיוון שאנחנו אג'יליים, אנחנו מתחילים במפלי Buttermilk הממוקמים כחמש דקות נסיעה מהמלון.








החלק התחתון של המפל הוא מעין מניפה רחבה של מים הניגרים על סלע מדורג, כמעט מלטפים אותו. פסטורלי. מטפסים במדרגות אבן "טבעיות", במעבה הצמחיה, במעלה הזרימה של המפלים. כ-400 מדרגות הסוחטות לא מעט קיטורים מהמפונקים שבינינו, נשכחו קליל מיד כשטבלנו בבריכות הקסומות, שופעות המפלונים לאורך המסלול. המקום מרגיש כמעט פרטי. איפה כל שאר הטיילנים? איך יכול להיות שמקום כל כך יפה כמעט לא מתויר?
הילדים נכנסו מאחורי המפלים, גלשו במדרון מגלשת מים שהטבע יצר, השפריצו ושחו. מדיי פעם הזכרנו להם שיש עוד בריכות מים בדרך וכדאי להמשיך. בקלות העברנו שם יום שלם…



פארק טרמן - סיפור אחר לגמרי...



לפני שחזרנו למלון החלטנו לראות מה יש בפארק טרמן הסמוך. אז הבנו לאן נעלמו כל הטיילנים. הפארק אמנם גדול, עם בריכות רחבות ואפילו מקפצת קרש לספורטאים שבינינו, אבל! מפוצץ מבקרים! אמנם אף אחד לא נכנס לך לספייס, אך בהחלט מזכיר את העומס בכנרת ביולי…
אם חשקה נפשך ברביצה - זה המקום. והוא אחלה לפאננה...










התאוששות קצרה במלון וקדימה ל
טוקיו -מסעדת היבאצ'י מ-ד-ה-י-מ-ה!!!
היבאצ'י - לאכול תוך כדי מופע


במסעדות היבאצ'י השף מגיע להכין את האוכל מעל פלאנג'ה באמצע השולחן. כל ההכנה מלווה בלהטוטי סכינאות, בישולים מוקפצים הנורים לתוך הפה של הסועדים, המון צחוקים והכי כיף שהמנות גדולות, והכל טעייייים!!!

"ארוחה שהיא הופעה, חוויה ומשביעה" - סיכמנו בסוף הערב.


קורנל! יובל מתרגשת!





למחרת, קצת לפני שממשיכים לקנדה עוצרים ב-Cornell University. בעקבות לחץ פיזי מתון מיובל שהתעניינה באוניברסיטה הזו, החלטנו להכנס… קורנל היא אחת משמונת האוניברסיטאות הנחשבות לIvy League (לצד ייל, בראון והרווארד) - הן האוניברסיטאות הכי נחשבות בארצות הברית ולכן גם הכי מבוקשות.

קורנל נמצאת באית'קה באזור ה-East Hill ומשקיפה על אגם קיוגה והעיר. מראה מרהיב ובהחלט פותח צ'אקרות. איזה כיף למי שלומד בה!

איך בכלל מצליחים להכנס לשיעורים כשהנוף מהמדשאות בקמפוס כזה יפה?!


מתחילים לחשוב על הדרך לניאגרה שעוד לפנינו. 
שוברים אותה בביקור במפלי טגניק Taughannock Falls State Park… צילומים, סלפוש, משקיפים על ציפורים וממשיכים...

אחרי יומיים מאוד אינטנסיביים כאן מבינים שרק נגענו בקצה של מה שיש למקום להציע...
היידה לניאגרה!

תמונות מקורנינג:
ממתינות להדגמה...







מסובב ויוצר צורה



שוב לתנור...










גוזר קצוות מיותרים...
ושוב סיבוב אחרי ניפוח...








רוצה לקנות את כל החנות!




קשרי משפחה בזכוכית? או שמא יחסים בין אטומים?






זכוכית קרמית - חום משפיע על חוזק ושקיפות

תעתועי השתקפות



מתנפצת אך לא נשברת







ברקע כבל נחושת לפני עידן הסיב האופטי


מיניטורות מקריסטל







תמונות מButtetmilk Falls:


תמונות מפארק טרמן:





תמונות מטוקיו - היבאצ'י:



תמונות מקורנל:


תמונות ממפלי טאגניק:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה