ממשיכים שלוש שעות נסיעה לכיוון קנדה- בג'י-פי-אס הכתובת של מפלי הניאגרה בצד הקנדי...
כמו תמיד מעבר הגבול מלווה בכל מיני שאלות הקשורות למטרת שהותנו בארה"ב, איפה-כמה-למה... פקיד האימגריישן בסבר פנים חמור תמיד מלחיץ קצת למרות שאין כל סיבה לכך...
השמש מתחילה לשקוע וכולי תקווה שנספיק להגיע לפני מופע הזיקוקים שמתקיים כל לילה בקיץ ממש מעל המפלים.
עברנו... הילדים מחפשים את הדגל עם העלה האדום וקצת מופתעים לגלות שהשלטים לא רק בצרפתית...
המלצה ידידותית מכוונת אותנו לחניה בפארק ויקטוריה, וזאת מתגלה כהמלצה חשובה במיוחד. גשרון הולכי רגל מוביל אותנו לעמדה מעולה לצפיה בפלא טבע זה. מפלי הפרסה של הצד הקנדי (מצד ימין) זורמים בשיא תפארתם, ומעלים ענן אדיי מים לשמיים. המפלים של הצד האמריקאי (מצד שמאל) מעלים ענן קטן יותר. זה לא נתפס שהזרימה העוצמתית הזאת לא עוצרת, לא מאטה, לא נרגעת, וכל הזמן מגיעות עוד כמויות אינסופיות של מים ומים ועוד מים...
המפלים מוארים בשלל צבעים המתחלפים כל מספר שניות, וכל צילום, כל סלפוש, ניראה מקום חדש...
בריזה נעימה מברכת את בואנו, ואנחנו פשוט נרגעים לנוכח המראה הפועם בעוצמה..כובשים חלקת מעקה קטנה ומחכים מספר דקות, עד הזיקוקים...
כשהם מתחילים אנו מיד מבינים שאסור היה לפספס אותם בשום פנים ואופן! זה ממש לא עוד מופע זיקוקים!
מיד עם יריות הזיקוקים הראשונות, להקת ציפורים לבנות גדולה פורשת כנפיים ממקום מושבה המנומנם למרגלות הנהר. השתקפות הבזקי הזיקוקים על המים, בתוספת להקת הציפורים הנראית מרחוק כמו קונפטי לבן, מהווה חגיגה ססגונית של צבעים. זו מלווה בקריאות התפעלות מצד הקהל המוקסם.איזה כיף שלא פספסנו!
כשנגמר המופע נשארים עוד קצת להרגע, והיידה למלון - כבר נהיה מאוחר...
איזה מקום יפיפיה - מחר הילדים יזכו לגלות אותו שוב באור יום...
יום אחרון לטיול - ה-Niagra Falls ביום!
מתחילים בתור ארוך-ארוך-ארוך לעליה על עלמת הערפל:Maid of the Mist.
בעודנו ממתינים עוברת בליבי המחשבה: "האם החוויה מצדיקה את הייבוש בתור האינסופי הזה?!" למזלנו, מתקדמים דיי מהר... אז נו, שוין. מתאזרים בסבלנות...
"עלמת הערפל" היא סירה גדולה המגיעה ממש עד מרכז תחתית המפלים הקנדים, אלו בצורת פרסת הסוס. הנוסעים בה חווים הכי מקרוב שאפשר את עוצמת המים הנופלים!
עלמה אחת יוצאת מהצד הקנדי וכל הנוסעים בה מקבלים מעילים גשם אדומים... כשזו חוזרת, יוצאת עלמה אחרת מהצד האמריקאי וכל הנוסעים בה מקבלים מעילים גשם כחולים, וחוזר חלילה. בכל צד ישנן שתי עלמות הפורקות ומעמיסות נוסעים מסביב לשעון, ואנחנו עדים למכונת הכסף המשומנת היטב הממקסמת את הפוטנציאל הגלום בפלא הטבע הזה...סופסוף אנחנו עולים על העלמה, וליאור היחידה על הסירה המתעקשת לא ללבוש את המעיל כדי לחוות בצורה מלאה את השפריצים. הכי חכמה מכולנו! העלמה יוצאת לדרך…
 |
| אושר גדול! |
העלמה עוברת ליד המפלים האמריקאים, ולפתע כולם מתרעננים ושוכחים שהתייבשה לנו הנשמה בתור לאטרקציה הזו. אנחנו שוב מרגישים חדשים לגמרי. העלמה ממשכה למפלים הקנדיים, לHorseshoe Falls. ככל שהסירה מתקרבת למפלים, פעולת המנועים מתחזקת כדי להתנגד לעוצמת המים שזורמים מנגד. המים מטלטלים את הסירה אבל כולם באופוריה. מתקרבים ומתקרבים ואנחנו תחת גשם מכל הכיוונים - כל כך כיף שהלב מתפוצץ ולא רוצה שיגמר הרגע... אין מילים לתאר את החוויה. חוץ מזה שלקח לנו הרבה זמן עד שההתלהבות שכחה... שווה לחכות בתור!!! נעשה זאת שוב גם בפעם הבאה!
מתפנקים בגלידה למרגלות המפלים, וזמרת מדליקה עם שיער צבעוני שרה שירי ביטלס ברקע - מחזירה אותי 30 שנה אחורה, ומציף בגעגוע לאחי הגדול שחשף אותי למוזיקה שלהם כשהייתי ילדה קטנה... ליאור ואני מפזזות בצד...
 |
| על הגשר בין קנדה לארה"ב |
היעד הבא: הליכה על הגשר לצד האמריקאי וירידה לCave of the Winds
שוב מעבר גבול - רגלי הפעם. בצד אחד של הגשר יוצאים את קנדה... אף אחד לא שואל אם יש לנו דרכונים איתנו. הולכים 200 מטר ומגיעים למעבר הגבול בכניסה לארה"ב.
שוב דרכונים. שאלות. מבטים חמורי סבר ונכנסים.
 |
| בצד האמריקאי עומדים על המיים הנופלים |
בצד האמריקאי אנו מגלים שפספסנו את הרכבת בעליה למערת הרוחות - לא ידענו שצריך להזמין מקום מראש - אופס, מישהי פישלה בשיעורי הבית שלה... אבל בכל זאת נעמדים על המפלים במקום נפילתם ולי יש קצת תחושה של רולר-קוסטר, ממש לפני שנופלים... גררר בבטן...
מפקנקים קצת ומתחילים לחזור. שוב מעבר גבול - לצאת מארצות הברית הכי פשוט בעולם - רק תעבור. על הגשר הילדים מתעכבים ליד קו החצי - קו הגבול הרשמי בין קנדה לארצות הברית. יובל מחליטה שהיא תהיה חצויה בין המדינות, בזמן שליאור בצד האמריקאי ועומרי בצד הקנדי :)
 |
| עומרי בקנדה, ליאור בארה"ב ויובל בקו האמצע ממש על הגבול |
המראה מלמעלה הוא כמו סיכום של כל היופי הזה קצת לפני שאנחנו עוזבים את המקום. איזה מזל שיש תור בגבול - הפעם כדי לחזור לקנדה. דרכונים... פקיד חמור סבר... שאלות... כבר מתחיל להיות פשוט כל העניין הזה...
 |
| מיני גולף או פארק היורה? אש פורצת מהר הגעש בדיוק בצילום התמונה! |
למחרת שמונה שעות נהיגה חזרה הביתה, וברור לכולם שממש לא מיצינו, ולכאן עוד בטוח נחזור!
שיחקו אותה, ארצות הברית וקנדה, עם המפלים האלה!
תמונות נוספות מהטיול:
 |
| זיקוקים והשתקפות |
 |
| מעבר הגבול |
 |
| הגשר בין קנדה לארה"ב מלמטה... |
 |
| ליאור בולטת בין המעילים האדומים ויובל לידה - הכי קרוב למפלים |
 |
| העלמה הכחולה והעלמה האדומה התורנות ליד המפלים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה